הפסיכולוגים ריצ’רד טדסקי ולורנס קלהון פיתחו את התאוריה של צמיחה פוסט-טראומטית (PTG), המתארת כיצד אנשים יכולים לצמוח בעקבות חוויות טראומטיות ולא רק להתאושש מהן. לפי התאוריה שלהם, ישנם מספר גורמים מרכזיים שמאפשרים צמיחה פוסט-טראומטית:
שיתוף ברגשות שליליים: היכולת לשתף ולעבד רגשות שליליים בעקבות הטראומה.
עיבוד קוגניטיבי: היכולת לחשוב על האירוע הטראומטי בצורה מבוקרת ורפלקטיבית, מה שמאפשר לראות שינוי חיובי בעקבותיו.
אסטרטגיות התמודדות חיוביות: שימוש באסטרטגיות שמאפשרות לראות את האירוע הטראומטי כבעל ערך וללמוד ממנו.
תכונות אישיות: תכונות כמו נעימות ואופטימיות יכולות לתרום לצמיחה.
תמיכה חברתית: זמינות של מעגלי תמיכה בינאישיים, כמו משפחה וחברים, שמסייעים בהתמודדות עם הטראומה.
טדסקי וקלהון הגדירו חמישה מדדים עיקריים לצמיחה פוסט-טראומטית:
הערכה גדולה יותר לחיים ושינוי סדרי העדיפויות: אנשים מתחילים להעריך יותר את החיים ולשנות את סדרי העדיפויות שלהם בעקבות הטראומה.
קשרים חמים ואינטימיים יותר עם אחרים: אנשים מפתחים קשרים עמוקים וחמים יותר עם אחרים, במיוחד עם אלו שחוו חוויות דומות.
תחושת עוצמה אישית: אנשים מרגישים חזקים יותר ומפתחים חוסן אישי בעקבות ההתמודדות עם הטראומה.
זיהוי אפשרויות ונתיבים חדשים בחיים: אנשים מזהים הזדמנויות חדשות ונתיבים חדשים בעקבות הטראומה.
התפתחות רוחנית: אנשים חווים התפתחות רוחנית ושינוי בערכים ובאמונות בעקבות הטראומה.
